10 דברים שלא ידעתם על... | שני דורון | 12.02.2021

​

חיים נחמן ביאליק - סופר ומתרגם - "המשורר הלאומי"

​

1. ביאליק המציא וחידש מילים בעברית ביניהן יבוא ויצוא, גחלילית, אפלולי, דפדפת, שמנוני, פיצול, מצלמה ועוד רבות... המילים 'מטוס' ו'טייס' - דחקו הצידה את ה'אווירון' וה'מעופף' של בן יהודה אך במקרים אחרים מילותיו של בן-יהודה תפסו יותר מהמילים של ביאליק; למשל 'סביבון' ולא 'כרכר', 'סופגניות' ולא 'אספוגים' ו'מטרייה' ולא 'סוכך'.

​

2. רחוב "ביאליק" בתל אביב נקרא על שמו של חיים נחמן ביאליק עוד בחייו, מיד כשעבר להתגורר בו. תחילה חשב ביאליק להתגורר בירושלים, אך נענה לבקשתו של מאיר דיזנגוף לבוא ולהתגורר בתל-אביב, מה שסייע להפוך את העיר העברית הראשונה למרכז תרבותי עיקרי בארץ ישראל.

​

3. כשעלה עם אשתו מאניה לתל אביב הם אימצו כלב וקראו לו קאפי.

​

4. בהלווייתו של ביאליק (1934) בתל-אביב השתתפו 100,000 איש שהיו שליש מן הישוב היהודי באותה עת!

​

5. כשהיה נער, למד בישיבת וולוז'ין שבאימפריה הרוסית. לימודי התלמוד לא היו בראש מעייניו, והוא בעיקר רצה לרכוש השכלה כללית-חילונית. ביאליק היה כל כך פופולרי בישיבה, שבזמן סכסוך שפרץ בעקבות חילוף ראש הישיבה, הוא החליט לעזוב אותה וכרבע מתלמידי הישיבה עזבו גם הם בעקבותיו.

​

6. משולש האהבה של ביאליק: השמועות מספרות שביאליק היה מתוסכל מכך שהוא ומאניה לא הצליחו להביא ילדים, וכך התגלגל ליחסים עם הציירת אירה יאן (חוקרי ספרות טוענים כי הדבר בא לידי ביטוי בשיריו), שעזבה את בעלה בשבילו ואף שינתה את דעותיה הפוליטיות, הפכה לציונית ועלתה לארץ בעקבותיו. אך כשהיא הגיעה לארץ הוא ניתק עמה את הקשר מחשש שיתגלה.

​

7. אליעזר בן-יהודה קיבל את רוב הקרדיט על חידוש השפה העברית, אך ביאליק לקח חלק משמעותי במפעל הזה. ביאליק האמין שיש לחדש מילים תוך התייחסות מעמיקה למקורות ההיסטוריים של השפה ולכן ראה בדרכו של בן-יהודה, שחידש מילים באופן מהיר ומלאכותי, "בית חרושת למילים חדשות". בין השניים הייתה יריבות קשה בעקבות הגישות השונות לחידוש מילים. ביאליק סירב להכיר בבן-יהודה כ"מחיה השפה העברית" וכינה אותו מי ש"עשה בה פרצות לכל מיני שדים ומלאכי חבלה".

​

8. ביאליק שימש כפרזנטור למותגים שונים בארץ-ישראל. תמונתו התנוססה על קופסאות של סרדינים. האגדה האורבנית מספרת שתושב חיפה פנה למערכת העיתון "דבר" וסיפר שהוא שלח את בנו הקטן לחנות מכולת להביא קופסת סרדינים. הילד שאל אותו האם מותר לזרוק את קופסת הסרדינים לפח. 'מדוע לא?’ שאל האבא. 'הלא תמונתו של ביאליק עליה מותר לזרוק את תמונתו באשפה?' שאל הילד...

​

9. בביקורו הראשון בארץ-ישראל (כבר אז נחשב למשורר הלאומי), נערכה עבורו קבלת פנים בחצר של מלון בחוף הים של יפו עם למעלה מ-3000 איש. שורה של נואמים עלו לברך אותו, ולבסוף הוא עלה לבמה והתעצבן על כך שהוא הסתובב ביפו ושמע יהודים מדברים בשלל שפות שהן לא עברית.

​

10. "בית ביאליק" שברחוב ביאליק נבנה עבורו ועבור אשתו מאניה בשנת 1926 בתכנון שני אדריכלים. הוא נחשב לאחת הפנינות האדריכליות של תל אביב, והמשפחה נהגה לארח בו ערבי תרבות וחברה תוססים. לאחר פטירתו, העבירה מאניה ביאליק את הבית במתנה לעיריית תל-אביב על מנת להפוך אותו לאתר שימור והנצחת מורשתו של ביאליק. בשנות השישים הוקם בחצר הבית "בית האישה על שם מאניה ביאליק" שהוקדש לפעילות נשים סופרות ואומניות.