פסלון הרב קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוק (1935-1865) | הרב הראשי האשכנזי הראשון לישראל, מאבות הציונות הדתית ואחד מהרבנים המשפיעים ביותר במאה ה-20. יליד לטביה. ב-1904 עלה הרב קוק לארץ-ישראל על מנת לכהן כרבה של העיר יפו. במהלך מלחמת העולם הראשונה כיהן כרב של קהילה בלונדון, שם פעל בין היתר לאישור הצהרת בלפור. ב-1919 חזר ארצה והתמנה לרבה של ירושלים. ב-1921 היה מיוזמי הקמתה של הרבנות הראשית לישראל ואף נבחר לעמוד בראשה, כרב האשכנזי הראשי. ב-1924 הקים את הישיבה הציונית הראשונה - ישיבת ״מרכז הרב״ בירושלים. הרב קוק ראה בציונות כהתגלמות תהליך גאולתו של עם ישראל בארצו, ועל כן פעל כמנהיג ציבור לאחדות העם באמצעות פסיקות מתקדמות, גישור על פערים תרבותיים וקירוב החלוצים החילונים. הגותו שילבה הלכה, קבלה ופילוסופיה, והתמודדה באופן מעמיק עם הקיום היהודי בעידן המודרני. דמותו ופועלו של הרב קוק משפיעים עד ימינו על אופייה של מדינת ישראל בכלל ועל הציונות הדתית בפרט. נפטר בגיל 69 ממחלת הסרטן.