פסלון אחד העם

אחד העם (1927-1856) | סופר ואיש רוח, מראשי הוגיה של הציונות ומייסד זרם הציונות הרוחנית. נולד בשם אשר צבי (הירש) גינצברג בסקווירה שבאוקראינה למשפחה חסידית וגדל באודסה. למד תלמוד, פילוסופיה, מדעים ושפות כאוטודידקט. היה ממנהיגי תנועת ״חיבת ציון״, השתתף ב״ועידת קטוביץ׳״ וייסד את כתב-העת ״השילוח״, אשר שימש כבמה אינטלקטואלית לדיון בהגות ציונית ותרבות יהודית. במאמרו המכונן ״לא זו הדרך!״, עליו חתם לראשונה כ״אחד העם״, הציג את היהדות כזהות לאומית-תרבותית בעלת זיקה למסורת. הוא ראה בארץ-ישראל פתרון לבעיה רוחנית ותרבותית של העם היהודי, לא כמקלט פיזי, וגרס שאין לעלות ארצה טרם יטופח בציון מרכז לאומי-רוחני הנשען על יסודות תרבותיים ומוסריים. אחד העם הקים את ארגון הסתרים ״בני משה״ להכשרה רוחנית, פעל להקמת הטכניון, קידם את הפצת השפה העברית וסייע להשגת הצהרת בלפור. ב-1922 עלה לארץ-ישראל והתגורר בתל-אביב, ברחוב שעוד בחייו נקרא על שמו.