פסלון יצחק בן-צבי

יצחק בן-צבי (1963-1884) | היסטוריון, חלוץ, מראשי תנועת העבודה ונשיאה השני של מדינת ישראל. נולד באוקראינה בשם יצחק שימשלביץ, שם היה פעיל בארגון הגנה יהודי ושותף לייסוד אגודת ״פועלי ציון״. ב-1906 נמלט לווילנה, לאחר שהמשטרה מצאה בבית הוריו מצבור כלי נשק שהיו שייכים לארגון אשר עמד בראשו. ב-1907 עלה לארץ-ישראל והשתתף בהקמת ארגוני השמירה היהודים ״בר-גיורא״ ו-״השומר״, ובייסוד כתב-העת ה״אחדות״. ב-1915 הוגלה על-ידי העות'מאנים למצרים יחד עם דוד בן-גוריון בשל פעילותם הציונית, משם נסעו השניים לניו-יורק וייסדו את תנועת ״החלוץ״. בשנות ה-20 פעל בשורות ״ההגנה״, מונה על-ידי הנציב העליון הרברט סמואל ליועץ לענייני פלשתינה וייצג את היישוב אל מול הבריטים. בהמשך כיהן כיו״ר ונשיא הוועד הלאומי,  מטעמו השתתף ב-”ועידת השולחן העגול” בלונדון, 1939. לאחר קום המדינה נבחר בן-צבי לכנסת הראשונה והחל מ-1952 כיהן כנשיאה של מדינת ישראל, במשך שלוש כהונות רצופות, עד לפטירתו בגיל 78.