מנחם אוסישקין (1941-1863) | מאבותיה של התנועה הציונית, ממייסדי תנועת "חיבת ציון" ויו״ר קרן קיימת לישראל במשך שני עשורים. תרם רבות לגאולת אדמת ארץ-ישראל בכלל והגליל העליון בפרט. נולד ברוסיה למשפחה חרדית מחסידות חב"ד. בעקבות פוגרומים "הסופות בנגב" (1881–1882) ייסד בצעירותו אגודה למען העלייה לארץ-ישראל והפך לאחד מראשי "חובבי ציון" במוסקבה. לאחר פרעות קישינב (1903) ביקר לראשונה בארץ-ישראל ויזם את הקמת ״הכנסייה הארצישראלית״ לייצוג יהודי הארץ בפני גורמים רשמיים. אוסישקין היה ממתנגדיה החריפים של ״תכנית אוגנדה״. הוא פרסם פרוגרמה ציונית ליישוב ארץ-ישראל ועמד בראש "ועד הצירים" לארגון היישוב בארץ. בתפקידו זה השיג את הכרת השלטונות הבריטיים בשפה העברית כלשון רשמית בארץ-ישראל ויזם לצד חיים ויצמן את הקמתה של האוניברסיטה העברית. ב-1919 עלה ארצה וב-1922 מונה ליו״ר קק״ל, תפקיד בו כיהן במשך שני עשורים, עד מותו בגיל 78. תקיפותו ועמדותיו למען גאולת הארץ הקנו לו את הכינוי "איש הברזל".