10 דברים שלא ידעתם על... | שני דורון | 14.12.2020
חנה סנש - לוחמת, משוררת וחלוצה
1. חנה התברכה בכישרון כתיבה מגיל קטן ולא הפסיקה לכתוב כל חייה. כשהייתה בת 7 הייתה העורכת הראשית של "עיתון הסנשים הקטנים" – עיתון משפחתי שיצרה עבור בני ביתה והפיקה בעצמה במשך מספר חודשים. היא כתבה, איירה, ערכה והפיצה אותו.
2. חנה אהבה מאוד את הבמה. בזמן שהייתה חברת קיבוץ שדות-ים, כתבה מחזה בשם "הכינור" על חוויות חיי הקיבוץ.
3. כשהתגייסה לצבא הבריטי קיבלה את שם הצופן "הגר".
4. חנה נהגה לכתוב מכתבים תכופים ומפורטים לאמה קטרינה אליה התגעגעה מאוד. היא אהבה במיוחד לפרט לה אודות המאכלים שאכלה, במיוחד כשהגיעה ארצה וטעמה לראשונה מאכלים חדשים:
- "אני כותבת מהר על ארוחת הערב של אתמול: מרק בשר, שעועית ירוקה מטוגנת בחמאה, סלט כרוב, עגל צלוי עם תפוחי אדמה ותפוח עץ. די טעים."
- "ודאי תרצי לדעת, אמא‘לה, משהו על האוכל. בערב הראשון היו לנו תה, ביצים, עגבניות, חמאה ולחם. הבנות סיפרו לי שהתפריט היום פשוט כי היום יום כיפור ושצפויה לנו ארוחת ערב טובה מאוד."
- "אני חושבת שכדאי לציין מה בדיוק היה בתפריט, גם כדאי להרגיע את אמא, שלא תחשוב שאנחנו חיים על מים ועל לחם: תפוחי אדמה עם כרובית וסלט, פודינג שוקולד (הפודינג הוא אוכל די נפוץ כאן), ועוגה פשוט מדהימה. בהתלהבות רבה גמרנו את כל המנות אבל לאף אחד לא התחשק לקום ממקומו."
5. מלבד החלום הציוני והדאגה לגורל העם היהודי, מה שהטריד אותה לא פחות הייתה העובדה שלא התאהבה בבחור, למרות שהייתה "כבר" בת 22. ביומניה היא עוסקת הרבה בדילמות שלה סביב חיי האהבה, ובהחלטתה שלא להתפשר – מה שגם השאיר אותה בבדידותה: "בחורים טובים, ובכל-זאת ותמיד אותו הקול בי: לא זה. אבל האם קיים בכלל מה שאני מחפשת, האין זה בדוי מהראש או מהלב?"
6. כשחיה בקיבוץ התגנבה בסתר כדי להתנסות בחליבת פרה. "כי בכל זאת, זה בלתי נתפס שאחרי שנתיים של לימודי חקלאות אדם לא יידע לחלוב".
7. הדבר האחרון שכתבה לפני מותה, הייתה מכתב קצר לאמה קטרינה, שנמצא בכיס המעיל שלה לאחר מותה. "אמי היקרה והאהובה, אין לי מילים, רק זאת אוכל להגיד לך :מיליוני תודות. סלחי לי אם אפשר. את לבדך תביני מדוע אין צורך במילים. באהבה אין קץ, בתך."
8. ב-1950, כשגופתה הוחזרה ארצה מבודפשט (שם הוצאה להורג ב-1944) קיבלה אותה משלחת רשמית של מדינת ישראל – כולל שלוש ספינות מלחמה של חיל הים ומשמר כבוד.
9. לפני שסיימה את חייה כצנחנית, היו לה תוכניות להיות מדריכת לולים ומדריכה טיפולית לילדים בחווה חקלאית.
10. ביולי 1993, 49 שנה לאחר מותה, ממשלת הונגריה ביטלה את פסק דין המוות שהוטל על חנה. שר החוץ דאז, יוסף טומי לפיד (יליד הונגריה) טען בפני שר המשפטים ההונגרי כי העוול המשפטי שנעשה לחנה סנש מעולם לא תוקן. בעקבות פנייתו, ממשלת הונגריה הנחתה את בית המשפט של הצבא ההונגרי לבטל את פסק הדין. מסמך ביטול פסק הדין הועבר לראש הממשלה דאז יצחק רבין, שהזמין ללשכתו את גיורא סנש, אחיה של חנה, ומסר לו את המסמך.